ג'יאושי (Jiaoxi) היא עיירת המעיינות המישורית הידועה ביותר בטייוואן: המים עולים ממש מתחת לרחובות, שקופים וחסרי ריח, ובתי המלון שואבים אותם ישר לאמבטיות. שני הפארקים העירוניים הם הדרך הזולה והפשוטה לטעום את זה בלי להזמין חדר.

המלכודת שרוב המבקרים נופלים בה היא לחשוב שמדובר בפארק אחד. אלה שני מקומות נפרדים, במרחק הליכה קצר, עם אופי שונה לגמרי. בהמשך הדף מפורט מה יש בכל אחד, למי כל אחד מתאים, ואיך בונים מהם חצי יום טוב.

מה ההבדל בין פארק טאנגווייגו לפארק המעיינות של ג'יאושי?

טאנגווייגו הוא הפארק התוסס שבמרכז העיירה, ופארק המעיינות של ג'יאושי הוא האח השקט שליד תחנת האוטובוסים. שניהם ציבוריים, שניהם עם אמבטיות רגליים חינם, אבל החוויה שונה לגמרי. מי שמגיע לשעתיים בלבד צריך לדעת לאן הוא הולך קודם.

פארק טאנגווייגו (湯圍溝溫泉公園)

פארק בשטח של כהקטאר שתוכנן בידי צוות יפני, עם נחל מעיינות קטן, גשרונים, ביתן אמבטיית רגליים חצי פתוח ובית מרחץ בנוי מעץ ברוש. לאורך התעלה יש נקודות טבילה רבות, בריכות דגים בתשלום, ודוכני אוכל בכניסה. זה המקום לאווירה, לחטיף וליציאה מהירה.

למי זה מתאים

משפחות, מי שמגיע עם רכבת לביקור קצר, ומי שרוצה לראות את ג'יאושי ה"עירונית". יש רעש. יש תורים בסופי שבוע.

פארק המעיינות של ג'יאושי (礁溪溫泉公園)

פארק ירוק יותר, עם שבילי עץ ואמבטיות רגליים בתוך צמחייה, בלי דוכני אוכל ושתייה. בתוכו יש בריכה ציבורית מחוממת במי מעיין, מעורבת ובבגד ים, וגם "פורו היער" - מרחץ פתוח שבו רוחצים בלי בגדים, בהפרדה בין גברים לנשים.

העמדה שלנו פשוטה: מתחילים בטאנגווייגו ומסיימים בפארק השקט. כך מקבלים את האנרגיה של העיירה ואחריה רגע של מנוחה אמיתית, בלי לחזור על אותה חוויה פעמיים.

מה יש בפארק טאנגווייגו ואיך זה עובד?

בטאנגווייגו יש שלושה דברים עיקריים: אמבטיות רגליים חינם, ספא דגים בתשלום ובית מרחץ מעץ ברוש עם כניסה בתשלום. אין שער ואין כרטיס כניסה לפארק עצמו. נכנסים מרחוב ג'יאושי, כמה בלוקים מתחנת הרכבת, או מצד רחוב דה-יאנג.

אמבטיות הרגליים

אמבטיית הרגליים פתוחה בדרך כלל בין 8:00 ל-22:00, עם ימי ניקוי שבהם היא סגורה. המים מוזרמים ישירות מהמעיין, ובזמן המילוי - בערך כל רבע שעה - הם מגיעים לכ-50 מעלות. זה הרגע שבו לא מכניסים רגליים. הטיפ שחוזר אצל המקומיים: האגן האחורי, הרחוק מנקודת ההזרמה, נעים יותר ומתאים גם לילדים.

ספא הדגים

בבריכות קטנות מכניסים רגליים ודגים קטנים מכרסמים עור מת. זה מדגדג מאוד בדקה הראשונה ואז מתרגלים. משלמים בדוכן במקום, ובדרך כלל זמן הטבילה קצוב.

בית המרחץ מעץ ברוש

מבנה העץ שבפארק משמש כמרחץ ציבורי בתשלום. הכללים - לבוש, כובע ים והפרדה - משתנים, ולכן כדאי לשאול בקופה לפני שמשלמים. מי שלא מרגיש בנוח עם רחצה משותפת יעדיף להישאר באמבטיות הרגליים, או לבחור מלון עם אמבטיה פרטית.

מה מיוחד במים של ג'יאושי?

המים של ג'יאושי הם מעיין סודיום ביקרבונט: שקופים, בלי צבע ובלי ריח גופרית, ומרגישים חלקים על העור. זה הבדל גדול לעומת בייטואו שבצפון טאיפיי, שם המים גופריתיים ומריחים. מי ששונא את ריח ה"ביצים" של מעיינות גופרית ירגיש כאן בבית.

ג'יאושי שונה מרוב אזורי המעיינות בטייוואן גם בגיאוגרפיה. היא שוכנת במישור, לא בהרים, והמים עולים ממש מתחת לעיירה - ולכן כמעט כל מלון שואב אותם לחדרים. המשמעות למטייל: אין עלייה ברכב לכפר נידח, ואין צורך להזמין יום ספא מסובך.

מה זה אומר לבריאות

מים חמים מאוד אינם מתאימים לכולם. נשים בהריון, אנשים עם בעיות לב או לחץ דם גבוה, וכל מי שיש לו מצב רפואי - כדאי להתייעץ עם רופא לפני רחצה ממושכת. גם באמבטיית רגליים מומלץ לשבת 10-15 דקות, לשתות מים, ולצאת אם מרגישים סחרחורת.

להשוואה עם סגנון אחר לגמרי של מעיינות טייוואניים, כתבנו גם על העמק התרמי בבייטואו, שם המים חמים מכדי לטבול בהם והם מיועדים לצפייה.

איך מגיעים לג'יאושי מטאיפיי?

הדרך המהירה היא אוטובוס בין-עירוני מטאיפיי, 40-60 דקות דרך מנהרת שואשאן; הרכבת איטית יותר, כשעה וחצי. שתי האפשרויות לא דורשות הזמנה מוקדמת, וכרטיסי EasyCard עובדים ברכבת ובחלק מקווי האוטובוס.

באוטובוס

אוטובוסים יוצאים בתדירות גבוהה מתחנת האוטובוסים של טאיפיי (ליד התחנה המרכזית) ומתחנת האוטובוסים שליד תחנת המטרו City Hall. האוטובוס עובר בכביש 5 ובמנהרת שואשאן הארוכה ומוריד בתחנה הקרובה לפארק המעיינות של ג'יאושי. בסופי שבוע ובשעות העומס, המנהרה נסתמת והנסיעה מתארכת בהרבה.

ברכבת

רכבות מתחנת טאיפיי המרכזית עוצרות בתחנת ג'יאושי שבלב העיירה. משם הולכים כמה דקות לפארק טאנגווייגו, והליכה קצרה נוספת לפארק המעיינות של ג'יאושי.

הסדר שעובד

• הלוך באוטובוס בבוקר של יום חול, כשהמנהרה פנויה.
• הליכה מהתחנה לפארק המעיינות השקט, ואחריו לטאנגווייגו.
• חזרה ברכבת אחר הצהריים, כשהכביש מתחיל להיסתם.

מישראל טסים לנמל התעופה טאויואן (TPE) שליד טאיפיי, בדרך כלל עם עצירת ביניים. להשוואת טיסות: חיפוש טיסות לטאיפיי.

מתי הכי כדאי לבוא?

הזמן הטוב ביותר הוא בוקר של יום חול בחורף, מנובמבר עד מרץ. אז האוויר קריר, המים מרגישים נכון, והפארקים לא מלאים. בקיץ הטייוואני הלח, טבילה במים של 40 מעלות ומעלה בצהריים פחות מושכת.

ג'יאושי קרובה מאוד לטאיפיי, ולכן בסופי שבוע ובחגים היא מתמלאת בתושבי הבירה. אמבטיות הרגליים בטאנגווייגו נעשות צפופות, ליד בריכות הדגים יש תור, והאוטובוס חזרה עומד בפקקים. ביום חול מקבלים חוויה אחרת לגמרי.

שעות היום

הבוקר המוקדם שקט. אחר הצהריים מגיעות קבוצות. הערב בטאנגווייגו נעים - הפארק מואר, הדוכנים פתוחים, ואמבטיית הרגליים פתוחה בדרך כלל עד 22:00. רק לזכור שיש ימי ניקוי שבהם האמבטיה סגורה, ולבדוק לפני שמגיעים במיוחד.

פסטיבל המעיינות

בעיירה מתקיים מדי שנה פסטיבל מעיינות עם תהלוכות ואירועים. זה צבעוני, אבל גם עמוס מאוד; מי שמחפש שקט יבחר תאריך אחר.

מה להביא, מה לאכול ואילו טעויות לא לעשות?

לאמבטיות הרגליים מספיקים מכנסיים שמתקפלים מעל הברך ומגבת קטנה; למרחץ ולבריכה צריך ציוד מלא. אין בפארקים חנות מגבות מסודרת, וזו הטעות הנפוצה ביותר.

רשימת ציוד

• מגבת קטנה לרגליים - חובה, אחרת הולכים רטובים.
• מכנסיים קצרים או חצאית רחבה.
• בגד ים וכובע ים לבריכה הציבורית המעורבת.
• כפכפים להליכה בין האגנים.
• בקבוק מים.

אוכל

בכניסה לטאנגווייגו יש דוכנים, כולל עוגות הבצל הירוק שיילאן מפורסמת בהן. בפארק המעיינות השני אין אוכל בכלל. אין אוכל כשר בג'יאושי, ומי ששומר כשרות יביא חטיפים ארוזים מהבית או מטאיפיי. הדוכנים פתוחים גם בשבת, ואין צורך להזמין שום דבר מראש - כך שאין כאן בעיה של רכישה מקוונת לפני שבת.

ארבע טעויות חוזרות

• להכניס רגליים בדיוק בזמן ההזרמה - המים חמים מכדי לגעת.
• להגיע בשבת או ראשון מטאיפיי ולהיתקע במנהרה.
• לחשוב שפורו היער הוא בבגד ים - הוא עירום.
• לשלם על מרחץ ציבורי כשבעצם רוצים פרטיות - עדיף מלון עם אמבטיה בחדר.

איפה לישון בג'יאושי ולמי המקום לא מתאים?

מי שרוצה מעיינות אמיתיים, לא רק לרגליים, צריך לישון לילה בג'יאושי במלון שמזרים מי מעיין לחדר. זה הפתרון הישראלי האידיאלי: פרטיות מלאה, בלי מרחץ עירום משותף, וזמינות 24 שעות. ברוב המלונות בעיירה יש אמבטיה כזו, אבל לא בכולם - בודקים לפני ההזמנה.

הבחירה הכללית: מלונות גדולים עם מתחם ספא ובריכות ליד תחנת הרכבת, או מלונות בוטיק קטנים יותר ליד טאנגווייגו. ביום חול המחירים נמוכים משמעותית מאשר בסוף שבוע.

למי לא כדאי

מי שמחפש פארק מים עם מגלשות יתאכזב. אלה פארקים עירוניים קטנים, ואפשר לעבור את שניהם בשעתיים. מי שמתכנן טיול רק למעיינות ויש לו כמה ימים בטייוואן, יקבל יותר ממעיין זאורי באי הירוק, מעיין ים פתוח נדיר. ומי שמחבר את טייוואן ליפן ירצה להשוות עם אונסן כפרי כמו קורוקאווה אונסן.

הצעד הבא

בוחרים יום חול, יוצאים באוטובוס של הבוקר מטאיפיי, ומזמינים מראש מלון עם אמבטיית מעיין בחדר אם רוצים להישאר ללילה. שם מתחילה החוויה המלאה של ג'יאושי.

שאלות נפוצות